ילדים חולים קשורים להורים שקיבלו את הידיעה על המחלה. כשהורים מקבלים ידיעה על ילד חולה במחלה סופנית או במחלה קשה אחרת הידיעה מזעזעת אותם. כל הורה מקבל את הידיעה בהתאם למנגנונים הנפשיים שלו. ברוב המקרים הידיעה תגרום לטראומה דיי קשה להורה. יש הורים עם סגנונות התמודדות שונים. הורים מנותקים רגשית יטו להמשיך לתפקד יחסית טוב אולם ידחיקו את הרגשות לעיתים למשך כל ימי חייהם. הבית וההתנהלות סביב המחלה תהיה טכנית בעיקרה. ישנם הורים שיכנסו לאבל נוראי וגם במקרים אלו התנהלות הבית תהיה בצורה אבלה ומתה. הצד ההפוך של ההורים המנותקים רגשית. בין שני קצוות אלו יש מגוון רחב של צורות התמודדות . יש הורים שייקח להם זמן להבין ויש הורים שלפרקים יטו להתמודד ולחוש את התחושות הרגשיות הקשות של האבדן ולפרקים יטו להדחיקן. אישיותם של הילדים החולים כמו גם הבריאים תלויה מאוד ביכולת שלהם להפנים את הוריהם בצורה מעצימה. ילדים חשים את הוריהם באופן טלפתי. ילדים יודעים הרבה פעמים מה הוריהם חשים גם מבלי שההורים יאלצו לדבר על כך. ילדים עד גיל 5-6 נמצאים בנגישות פתוחה ללא מודע של הוריהם. המסקנה מכך היא שלא ממש ניתן לחסוך מהילד את מה שחש ההורה. ילדים הם גם מעין צופים מהצד בתהליך הנפשי של הוריהם. השאלה המעניינת היא מה רואים הצופים הקטנים הללו מהצד במקרים בהם מתרחשת טראומה כגון ידיעה על מחלה קשה וסופנית.
054-4990201
הקשר הבלתי אמצעי של ילדים להוריהם
ילדים מרגישים שהוריהם נמצאים במצוקה רגשית. יש ילדים שיגיבו בהצמדות להורה שבמצוקה ויש ילדים שהמצוקה הזו תטריד אותם והם יטו להתנתק כדרך להמשיך את הזרימה הילדית בעולמם המתפתח. מחלה מסכנת חיים מעוררת המון חרדות אצל ההורים ובכלל. ניתן להגיד שאין כמעט אדם שצועד אל מותו בשוויון נפש. סוף החיים משפיע קשה על כולנו. כמובן שיש אנשים שמשלימים או כמו שציינתי מתנתקים או מנותקים. אותם אנשים נראים כאילו טוב להם. קיימת כאן הטעיה מסוימת כי הם עברו ועוברים תהליך שמנתק אותם מהחרדה הקשה בכדי שיוכל לשמר את התפקוד היומי. בכלל שימור התפקוד המעשי בעולם הוא חשוב. תפקוד תקין הוא המינימום שהחברה שלנו דורשת מאתנו. מטופלים רבים סיפרו לי שהם מתפקדים. הם לא מגיבים רגשית אבל כן מתפקדים מעשית. מכינים אוכל קונים בגדים וכד. התחום הרגשי נזנח.
כיצד ילדים מזדהים ומפנימים אישיות מעצימה
ילדים מחכים את הדמויות שסביבם ובייחוד את הדמויות שהם מעריצים ואוהבים. כמובן ההורים הם הדמויות הראשוניות אותם הילדים יכולים להעריץ להזדהות ולהפנים תוך כדי ייעוץ זוגי לאישיות המתפתחת שלהם. אבל מה קורה אם יש שואה באמצע. מה קורה אם ההתפתחות התקינה של חיי המשפחה נקטעת בעקבות ידיעה על מחללה קשה. כמו בכל טראומה כמו בגירושין או מוות גם ידיעה על מחלה מהווה סוג של אבדן שצריך להתמודד עמו